<h1>תמים דעים להראב"ד סימן קנ"ג</h1>
<h2>דף קי:</h2>
כתוב בספר האורה כבד שנמצא בתבשיל והוא ניטל מן העוף לגמרי ואח"כ נתבשל בין לצלי בין לקדרה עם התבשיל דבשר לאו מין כבד הוא שהכבד מין דם הוא אלא שהתירוהו כנגד הדם ובשר העוף והמרק והירקות הוה ליה מין בשאינו מינו ומשערינן בס' כשאר איסורין שבתורה שנ"ט שלהם אבל חתך העוף ונשאר הכבד עם אבר א' מן העוף כל אותה חתיכה שהאבר תלוי בה נדונית ככבד וכולה היא חתיכה דאיסורא וכי משערינן בכל החתיכה משערינן שצריך להיות ששים כנגד כל החתיכה כלה ומיהא אע"ג דלענין שיעור נדונית ככבד לענין מינה לא חשיבא כבד אלא ממין העוף שהוא ואם אין בקדירה ממין אחד ס' באותה חתיכה לא בטלה ואפילו בק' עופות ממינו דהא מין במינו הוי כאלו הכבד כשהוא לבדו נחשב הכבד כעוף וכמרק וכקיפה דכלהו לאו מין נינהו אבל עכשיו שהכבד דבוק בחתיכת העוף כל החתיכה אסורה ומסולקי כל מינו כמי שאינו ואם נשאר במרק ותבשיל ס' בכל החתיכות שהכבד תלוי בה מותר והחתיכה עצמה אסורה ואם לאו הכל אסור דכלהו סבירא להו מין במינו לא בטיל וחתיכה עצמה נעשה נבלה ואוסרת כל החתיכות כלן וכלהו סבירא להו דכל מין ומינו ודבר אחר סלק את מינו כמי שאינו ושאינו מינו רבה עליו ומבטלו אבל כשהכבד לבדו ואין בתבשיל ס' כמותו התבשיל אסור והכבד מותר כדאמרינן אוסרת ואינה נאסרת (קי"א.) ואם מתובלת אוסרת ונאסרת.
